זמיחובסקי נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ ואח'

החלטה

מונחת בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בגין חוסר מעש ביום 17.12.2009 על ידי כבוד השופטת מיכל שריר.

עסקינן בתביעה שהוגשה ביום 10.6.09 בעילה של מתן ייעוץ פנסיוני רשלני ע"י הנתבעת 2.

תיק זה נידון תחילה בבית הדין האזורי לעבודה (עב 008182) אשר דן בשתי בקשות לסילוק התביעה על הסף (בש"א 5344/08, בש"א 5296/08) שהוגשו מטעם מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "נתבעת 1") האחת מחמת חוסר סמכות עניינית והשנייה, מחמת התיישנות. כבוד השופט טננבויום בבית הדין האזורי לעבודה דחה על הסף את תביעת התובעת (להלן: "המבקשת") מחמת התיישנות ומשכך, לטעמו, יתייתר הצורך לדון בבקשה על העברת התובענה לערכאה המוסמכת.

במסגרת ערעור המבקשת לבית הדין הארצי לעבודה (ע"א 00209/09), ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה ההחלטה הנ"ל תבוטל והתיק יועבר לבית המשפט השלום בתל אביב, אשר יידון בשאלת ההתיישנות.

במקביל להגשת הבקשות המקדמיות בהליך בבית הדין האזורי לעבודה, עתרה נתבעת 1 להארכת מועד להגשת כתב הגנה, עד אשר יתקבלו החלטות בעניין הבקשות המקדמיות. בית הדין האזורי קיבל את הבקשה.

נתבעת 1 הודיעה לבית המשפט דנן כי טרם הגישה כתב הגנה כיוון שלא ניתנה החלטה מחייבת בסוגיית ההתיישנות, אולם, במידה ויורה בית המשפט, בניגוד להחלטת בית הדין האזורי לעבודה על הגשת כתב הגנה בשלב זה, מתבקש בית המשפט דנן לקצוב מועד להגשת כתב ההגנה (להלן: "בקשת נתבעת 1"). ב"כ התובעת הגיש בקשה לאורכה להגשת התגובה ולדחיית מועד דיון. בקשה זו נתקבלה על ידי בית המשפט דנן, אך על אף שניתנה ארכה של 20- יום, כל תגובה לא הוגשה.

ביום 17.12.2009 הורה בית המשפט: "משלא טרחה התובעת להגיב על הבקשה, למרות בקשות אורכה שנענו, ועל כן גם לא הוגש כתב הגנה- נמחקת התובענה מחוסר מעש".

ביום 16.1.2010 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק הדין. הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה הנתבעות לא יטענו בדבר האיחור וחוסר המעש וישאירו זאת לשיקול דעתו של בית המשפט, אלא יתייחסו לשאלת התיישנות התביעה.

רקע עובדתי

המבקשת עבדה בחברת טמפו החל משנת 1978 כמנהלת חשבונות אשר במסגרת עבודתה בוטחה בקרן הפנסיה מבטחים (להלן: "מבטחים"). במהלך שנת 1985 קיבלה המבקשת קידום משמעותי במקום עבודתה אשר במסגרתו גם קיבלה זכאות לביטוח מנהלים.

בעקבות כך, הוצע למבקשת על ידי מבטח סימון- סוכניות לביטוח בע"מ (להלן: "נתבעת 2"), בשנת 1985, מתכונת של ביטוח מנהלים כשהוא משולב עם מבטחים. המבקשת טוענת בכתב תביעתה כי נתבעת 2 פעלה ברשלנות באופן שיעצה לה לשלב בתוכניותיה הפנסיוניות, ביטוח מנהלים אשר במשך השנים אחוז ביטוחו עלה במשך השנים, בעוד שקרן הפנסיה "מבטחים" הייתה בעלת תשואה נמוכה וערכי פדיון נמוכים.

טענות המבקשת לעניין חוסר המעש

המבקשת טוענת כי מאחר ועו"ד אדם פראידה ממשרד ב"כ המבקשת, שליווה את התיק בבית הדין האזורי לעבודה והן בערעור בבית הדין הארצי חלה, נזקק לטיפולים ממושכים ואושפז הוגשה על ידי משרדו בקשת אורכה להגשת תגובה לבקשת הנתבעת 1. לאור העובדה שעו"ד אחר מהמשרד שהה בחו"ל, נוצר עומס עבודה חריג וזמני ובשגגה ובתום לב השתרבבו המסמכים עם תיק אחר, וכשחזר עו"ד פראידה למשרדו, לא ראה כל זכר להחלטות בתיק ומכאן נוצר החוסר מעש מצד המבקשת.

טענת ההתיישנות

התביעה מתייחסת לרכישת ביטוח מנהלים על פי עסקה משנת 1985, והיא הוגשה 23 שנה לאחר מכן. פוליסות משלימות ונוספות נרכשו כאשר האחרונה מביניהם נרכשה בשנת 1994.

לטענת נתבעת 2, על פי נספחי התביעה עולה כי לא הייתה שום התחייבות מצד הנתבעת 2 לנהל את ההפרשות של המבקשת ב"מבטחים" הקיימת. ואף בהצעה של שתי האופציות הן מניחות המשך חברות במבטחים (פנסיה מקיפה) וביטוח מנהלים משלים במגדל. על תוכנית זו לא הגישה המבקשת תביעה במשך 23 שנים ומשכך חלה התיישנות ככל שהעילה הנטענת היא תכנית ביטוח המנהלים.

כמו כן, התביעה אינה מגלה טענות של התרשלות נמשכת בניהול תכנית הפנסיה של המבקשת. המבקשת ניזוקה בפנסיה שלה בשל שחיקת מרכיב ההפרשה "במבטחים" מדי שנה וכי לא נשמר הרמה הריאלית של הפרשות "מבטחים" על ידי המעביד והמבקשת – כל זה הביא לאחוז הקטן יחסית של תגמולי "מבטחים" לעומת המשכורת האחרונה של המבקשת.

לטענת הנתבעת 2, לרשות המבקשת היו שנים רבות בכדי לגלות את המעשה או המחדל הנטענים בקשר עם ההפרשה ל"מבטחים" וזאת דרך עיון בתלוש השכר שלה, טופס 106, ודו"חות תקופתיים של "מבטחים" המכילים את הנתונים אודות ההפרשות ועל כן אין מדובר במצב בו "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התביעה".

כמו כן, מאחר והמבקשת היא מנהלת חשבונות במקצועה, טענה כאילו מישהו רימה או הונה אותה --- היא בלתי סבירה בעליל.